סיאלאנדוסקופיה​

טיפול זעיר פולשני בבלוטות הרוק – סיאלאנדוסקופיה , הינו טיפול במגוון מחלות חסימתיות בבלוטות הרוק אשר מתבטאות בנפיחויות חוזרות בבלוטות הרוק באזור ראש צוואר.

תופעות אלו יכולות לפגוע בצורה משמעותית באיכות החיים של המטופלים הסובלים ממצבים אלו.

ישנם מספר קבוצות של מחלות חסימתיות בבלוטות הרוק כגון:

• חסימה על רקע הימצאות אבנים במערכת הדוקטלית של בלוטות הרוק – סיאלוליטיאזיס – SIALOLITHIASIS.
• חסימה בבלוטות הרוק על רקע מחלה אוטואימונית – תסמונות סיוג'רן – SJOGREN SYNDROM.
• חסימה בבלוטות הרוק על רקע זיהום בקטריאלי או וירלי.
• חסימה בבלוטות הרוק על רקע היצריות , גורמים אנטומים אחרים ופקקי מוקוס.
• מחלת דלקת פרוטיס חוזרת בילדות – RECCURENT JUVENILE PAROTITIS/
• חסימה בבלוטות הרוק על רקע תהליך גידולי.

בעבר כלל הטיפול במצבים אלו טיפול תומך בעיקרו וטיפול כירורגי כולל הוצאת הבלוטה הפגועה.

היתרון של הטיפול האנדוסקופי במחלות חסימתיות של בלוטות הרוק טמון בעיקרו ביכולת שלנו לראות בצורה ישירה אל תוך מערכת התעלות של הבלוטה הפגועה ולעיתים קרובות לטפל בגורם דרך האנדוסקופ ללא צורך בחתכים כירורגיים ובטיפול שנעשה בד"כ תחת הרדמה מקומית וישר לאחריו יכול המטופל/ת לחזור לעבודתו.

אחד הסימפטומים המשותפים לכל המצבים החסימתיים בבלוטות הרוק הוא נפיחות או נפיחויות חוזרות באחת מארבע בלוטות הרוק הגדולות – זוג בלוטות הפרוטיד הממוקמות מתחת לאוזניים , וזוג בלוטות תת- ליסתות הממוקמות מתחת לקו הלסת התחתונה. בעיקר בזמן אכילה של אוכל חמוץ/מתוק המעודד הפרשת רוק, אך לעיתים גם בצורה ספונטנית ללא כל קשר לאכילה.

הטיפול האנדוסקופי בבלוטות הרוק נחשב כטיפול משמר איברים, ובעולם כולו הוריד את הצורך בהוצאת בלוטות בניתוח בגלל אבנים עד לכ-3% בלבד מכלל בלוטות הרוק המוצאות בשל מחלה זו או אחרת. בעבר, הוצאת בלוטות רוק בשל אבנים היו הסיבה הנפוצה ביותר להוצאת בלוטת רוק בניתוח.

לסיכום הטיפול האנדוסקופי הזעיר פולשני חולל מהפכה בטיפול בבלוטות הרוק ונחשב לטיפול בטוח בעל אחוזי הצלחה גבוהים כמו גם כטיפול סביל ע"י המטופלים תחת הרדמה מקומית במבוגרים וילדים כאחד. כאשר גם ההתאוששות מטיפולים אלו נחשבת מהירה עם אחוז סיבוכים נמוך.

​